?למה ירדן בכתה באח הגדול

ירדן, דיירת בתוכנית "האח הגדול" סיפרה לאח הגדול, שיום אחד, כשהיתה תלמידה

שכחה את הכריך בבית ואבא שלה שהוא שיפוצניק, נכנס לכיתה והביא לה את הכריך,

קבל עם ועדה, עם מכנסי עבודה מוכתמים בצבע. היא מעולם לא סיפרה לאביה, אך ילדי הכיתה עשו מזה "חגיגה". זו היתה חוויה טראומטית עבורה, היא גם קשרה את האירוע לכך שביום ההולדת שלה,

שתי בנות "חזקות" לא הגיעו ומאז במשך שנה שלמה לעגו לה. זה מראה שלא משנה מה הסיטואציה אם היא הגיונית או לא, ברגע שהיא חוותה את

התחושה הזו זה הפך ל"טראומה". דבר כזה אצל ילדים יכול להשפיע מאוד על המשך החיים שלהם. זה יכול למנוע מהם לסמוך על אנשים או להאמין בעצמם. בעצם זו תחושה של חוסר אונים ותחושה כזו של מצוקה, נטמעת בזיכרון התת מודע שלנו. למשל, ישנם ריחות מסויימים שמביאים לנו זיכרון שמפעיל תחושה אצלינו, או שיר מסויים

שגורם לדופק מואץ (כל פעם שאני שומעת בערב צליל של רכבת עוברת זה מחזיר אותי

לתחושת ילדות מסויימת) . לפעמים אנחנו מודעים למקור לתחושה ולפעמים לא וזה יכול לחזור הרבה במשך השנים. ידוע, שגוף ונפש קשורים זה בזה ודחק או לחץ לא בריאים לאורך זמן. הדבר הכי חשוב בתקיעות אצל ילדים, זה קודם כל לברר "מאיפה התחושה הזו הגיעה?",

"מה זה מזכיר לך?", "מתי הרגישת כך לראשונה?" הבירור הזה לפעמים עוזר לנו ולילד למצוא את נקודת ההתחלה ומשם להבין את התחושה

שלו וזה תחילת הפיתרון. לכולנו יש זיכרונות כאלה מילדותינו שעיצבו אותנו, אם עברנו חווייה מסויימת וייחסנו לה

חשיבות היא תעצב את עתידנו. אז כדאי שנשתף את הילדים שלנו בסיפורים וחוויות מורכבות של ילדותינו, שיבינו שלדיבורים

ומעשים יכולים להיות השלכות ושתמיד יפעלו עם הלב שלהם ולא תמיד להיסחף אחרי הכלל,

כי זה יכול לקרות לכל אחד וזה יכול לשנות חיים לילד.

אורנית דורון

מאמנת ימתבגרים -להיות מאושרים

052-3412343