!איך השתנו לו החיים ברגע אחד

איך השתנו לו החיים ברגע אחד!

פגשתי נער מקסים שאין לו חברים.

הוא חשב, שהוא מסתדר לבד ולא צריך אף אחד.

המחשבה הזו ליוותה אותו שנים והוא קיבל זאת כעובדה והאמין שטוב לו ככה.

מסביבו אף אחד לא דמיין שלילד כזה מקסים, אין חברים.

שאלתי אותו אם הוא יודע למה הוא לא רוצה חברים.

הוא אמר שהוא מסתדר מצויין לבד. וככה טוב לו.

הסברתי לו שאין ילד שלא רוצה קשר כי אנחנו נולדנו עם צורך טבעי ליצור קשר ולהתחבר.

האמת שהוא מעולם לא שאל את עצמו שאלות הוא פשוט ידע ש"ככה הוא".

תוך כמה דקות הוא הבין שזו רק מחשבה ש"תקועה" לו בראש ובעצם אם הוא לא יאמין למחשבה הזו

הוא יגלה שהוא בעצם גם רוצה חברים.

עברו עוד 5 דקות....

הוא עיכל את הגילוי ואז הוא אמר " אבל אני לא יודע להתחבר" ...

שאלתי אותו "כשהיית קטן היו לך חברים? שמרת על קשר?"

הוא אמר "כן. אבל אז הייתי רק ילד".

"נכון" אמרתי "אבל יש לך את המיומנות הזאת כי כשהיית קטן, כן ידעת ליצור חברים ולשמור על קשר".

עיניו הבריקו... הוא כבר פתר את החידה שלו...

אמו סיפרה לי שלמחרת הוא כבר שוחח אתה, החיוך לא סר מפניו כל היום .

נוצרה תקשורת בינו לבין אחיו. ואחר הצהרים הוא קבע עם חבר.

זה מדהים, איך לפעמים מחשבה מובילה אותנו לדרך, שאנחנו מקבלים כעובדה ולא מדמיינים לרגע שבשנייה אחת אפשר להפוך את המחשבה מקצה לקצה.

גם כשאנחנו נמצאים עמוק בסיטואציה, מילה קטנה או שאלה אוהבת ממישהו שאוהב אותנו, יכולה לפתוח ערוץ חדש עבורנו.

התקווה הזו, שהמחשבה גמישה והכל יכול להשתפר לטובה, מהדהדת בי ונוסחת בי תקווה שכל ילד יכול להיות יותר מאושר.

אז כשאתם שומעים ילד שאומר דברים שליליים על עצמו, אל תאמינו למחשבה שלו, תזכירו לו משהו שהוא טוב בו.

תשאלו אותו במה הוא טוב והראו לא איך הכל יכול להשתפר ברגע.